עבודות תלמידים

פיזיקה

29/05/2014 /
שם התלמיד:
ליאור קוטלר

שמיעה בינאורלית – שמיעה בעזרת שתי האוזניים - מאפשרת מיקום של מקור קול במרחב. בעבודה זו חקרתי את פעולת המנגנון במוח האחראי על איתור מקור הקול ואת השפעתם של מאפיינים פיסיקליים של הקול המגיע אל האוזניים על יכולת זיהוי מקור הקול.

28/02/2014 /
שם התלמיד:
גיל לנדרר

העבודה עוסקת במערכת הסיפון ובהתקדמות נוזלים בצינורות. החלק הראשון בעבודה עוסק בתנועת נוזל אידיאלי (ללא צמיגות וללא בועות אוויר) במערכת הסיפון וביצירת מודל מתמטי לתנועת הנוזל בסיפון. חלקה השני של העבודה עוסק בחקירת תנועתו של נוזל ריאלי (צמיג) בסיפון. 

01/02/2012 /
שם התלמיד:

מבוא:  אפקט מפמבה הוא תופעה מפתיעה, שכאשר מקררים שני כלים זהים המכילים אותה כמות מים, המים החמים יקפאו במקרים מסוימים לפני הקרים.

01/02/2010 /
שם התלמיד:
גבי קעבור

מבוא:  הרטבה חשמלית היא תופעה פיזיקלית בה ניתן לשנות צורת טיפות מים המונחות על פני משטח באמצעות מתח חשמלי. בהשפעת מתח זה, הטיפות משנות את מצבן ממצב "כדורי" למצב "שטוח". תופעה זו זוכה להתעניינות רבה בשנים האחרונות בזכות יישומים חדשים שנמצאו לה. במיוחד היישום לנייר אלקטרוני: משטח תצוגה דקיק וגמיש להצגת וידאו וטקסט.

שם התלמיד:
אבישי גרינברג ואליה בלומנטל

מבוא:  בטבע, להקות גדולות של גחליליות מצליחות לסנכרן את הבהוביהן לכדי קבוצה המהבהבת בקצב אחיד. סנכרון הגחליליות מיוחד בכך שהוא ספונטני וללא גחלילית "מנהיגה" המכתיבה את הקצב, ובכך שכל פרט אינו מודע לרב הלהקה אלא רק לשכניו הקרובים. תופעה זו, שבה אוסף של פרטים בעלי קשרים חלשים ומוגבלים במרחק מסוגלים לסנכרן את פעולותם על פני קבוצות גדולות ומרחקים גדולים, נחקרת במסגרת הפיסיקה של מערכות מורכבות.

שם התלמיד:

מבוא:  מקל הקסם האינדיאני, הוא צעצוע שמקורו, ככל הנראה, בשבטים אינדיאנים שחיו באזור מדינת פנסילבניה של ימינו. הצעוצוע פועל על פי מספר עקרונות פיסיקליים מעניינים, כשהמטרה היא לגרום לפרופלור שבקצהו להסתובב, על ידי חיכוך מקל אחר בחלקו המשונן של הצעצוע (ראו תמונה). זה אולי נשמע פשוט, אבל צרך לדעת הרבה דברים כדי שהוא יעבוד כמו שצריך...

שם התלמיד:

מבוא:  חקר מערבולות מים הוא נושא חשוב היכול לשמש גם כהכנה לקראת מחקר של תופעות שונות. החל מתופעות מזג אויר כמו: טורנדו, ענן משפך, עלעול חול (Dust Devil), נד מים וסופות טרופיות על סוגיהן (הוריקן, טייפון, או ציקלון), ועד לנושאים באסטרונומיה, כמו דיסקת ספיחה של חור שחור. מערבולת היא זרימה של נוזל או גז בתנועה מעגלית. בדרך כלל, מתאפיינת המערבולת בכך שבמרכזה, הזרימה היא מהירה ומהירותה הזוויתית גדולה, אך הן הולכות וקטנות לקראת השוליים.

אסטרונומיה

03/03/2014 /
שם התלמיד:
גל בן ארצי שחר

אנו רואים בשמים כוכבים ומערכות כוכבים והמבנה שלהם נשמר. מה גורם להם לא ליפול? מה גורם למבנה להישמר? מה גורם לתנועה שלהם ומה מונע מהם להתנגש? בעבודה נחקרה הדינמיקה הקיימת בין הכוכבים.

01/02/2012 /
שם התלמיד:

מבוא: גלקסיות ספירליות (וביניהן גלקסיית שביל החלב) הן אחד משלושת הסוגים העיקריים של גלקסיות כפי שסיווג אותן אדווין האבל בשנת 1936

01/02/2012 /
שם התלמיד:
יהודה מואס

מבוא: הקוואזרים (קיצור ל- quasi-stellar radio source) התגלו בשנות השישים לאחר שתחילה חשבו האסטרונומים כי מדובר בכוכבים בהירים (מכאן מקור שמם). הקוואזרים הם חורים שחורים מאסיביים הנמצאים במרכז

01/02/2012 /
שם התלמיד:
גל שנקר

מבוא:  תופעת העידוש הגרביטציוני קשורה בעיקר לתחום האסטרונומיה והיא חיזוי של תורת היחסות הכללית שפיתח אלברט איינשטיין. תופעה זו מתייחסת להתעקמות מסלולו של האור כאשר הוא עובר על יד גופים מסיבים בחלל. העידוש הגרביטציוני, הינו כלי חשוב באסטרונומיה והוא משמש לביצוע תצפיות וחקירת היקום.

01/02/2011 /
שם התלמיד:

מבוא: צביר כוכבים פתוח הוא מצבור גדול של כוכבים סמוכים הנמצאים בתחום מצומצם של כמה עשרות שנות אור.

01/01/2011 /
שם התלמיד:

מבוא: צביר גלקסיות הוא אוסף של מספר גלקסיות (בדרך כלל כמה מאות) המוחזקות יחדיו על ידי כוח כבידה משותף. עבודה זו מתמקדת בצביר הגלקסיות Abell 2670 (כמתואר בתמונה הבאה).

01/01/2011 /
שם התלמיד:

מבוא:  כוכב שביט הוא גוף שמיימי קטן המורכב בעיקר מקרח ואבק. השביט נע סביב השמש במסלול אליפטי קיצוני ובהתקרבו אליה, הוא יוצר "זנב" ארוך ובהיר שאורכו מגיע למיליוני ק"מ. מרחק השביט מהשמש יכול לנוע ממיליוני ק"מ עד למיליארדי ק"מ.

שם התלמיד:

מבוא:  מדוע מערכת השמש שלנו עדיין קיימת ולא נהרסה במשך מיליארדי שנים? מערכת השמש סובבת סביב מרכז הגלקסיה באופן קבוע וחולפת במסלולה בין כוכבים שונים בעלי מסות שונות ומרחקים שונים. האם היה לנו מזל גדול שמערכת השמש לא נהרסה או ניזוקה עד היום, או שמדובר בהסתברות נמוכה מספיק?

בועות סבון

22/02/2014 /
שם התלמיד:
הדס סלע

קרומי סבון נוטים להסתדר בצורה כזאת שאנרגית פני השטח של הקרום מינימלית. קרומי סבון יכולים "לפתור" באופן פיזי בעיות מתמטיות הכרוכות במינימיזציה.

בפתרונות לבעיות מינימיזציה בהרבה מקרים נוצרות נקודות מינימום ומקסימום. מבחינה פיזיקלית נקודות אלה מתאימות למצבי שווי משקל. מעבר מנקודת שיווי משקל אחת לשניה נקרא מעבר פאזה.

 

גלי קול

01/02/2012 /
שם התלמיד:

מבוא:  שוט הבקר, משמש להכוונה ודירבון בעלי חיים. כאשר משתמשים בו, הוא יוצר קול נפץ חזק, שיש הטוענים כי הוא נוצר בעקבות כך שקצה השוט עובר את מהירות הקול ויוצר בום על-קולי.

01/01/2010 /
שם התלמיד:

מבוא:  מהירות הקול תלויה בגורמים שונים, כשאחד הבולטים בהם היא טמפרטורת התווך. הפרשי טמפרטורה קטנים יחסית, גורמים לשינויים משמעותיים במהירות הקול. לדוגמא: ב-13 מעלות צלזיוס המהירות היא כ-340 מטר לשניה, ובטמפרטורה של של 31 מעלות צלזיוס המהירות היא של כ-350 מטר לשניה. עבודה זו מנסה לחקור לעומק את הקשר שבין הטמפרטורה למהירות הקול.

15/05/2005 /
שם התלמיד:
מקס בלובשטיין, אפרת מילר

בעבודה ניסינו לענות על השאלה כיצד ניתן לפוצץ כוס באמצעות גלי קול (פיצוץ אקוסטי). במוקד התשובה לשאלה זו עומדת תופעת הרזוננס, או בעברית – התהודה.

פיזיקה גרעינית

01/02/2012 /
שם התלמיד:

מבוא:  גז הראדון ידוע כגורם מספר שתיים אחרי עישון לתחלואה בסרטן הראות. מדידת רמות הקרינה מגז הראדון בחדרים מבטון היא בעלת חשיבות גבוהה. בנוסף, ידוע שדווקא בנות-הראדון (עופרת, פולוניום וביסמוט) בצורתן המקושרת לאירוסולים הם גורמי הסיכון המרכזיים לתחלואה. בעבודה זו, מדדנו קרינת אלפא ממקורות שונים. כמו כן, הצלחנו לאשש את מודל יעקבי והשתמשנו בו לצורך הערכת מקדם הדעיכה של גז הראדון.

תעופה

01/02/2012 /
שם התלמיד:

מבוא:  קיימת פליאה רבה בכך שגופים הכבדים מהאוויר, מסוגלים לעוף מבלי ליפול חזרה לקרקע. ישנן מספר דרכים בהן גופים כאלה מחזיקים את עצמם באוויר. החל ממסוקים, מטוסים, עפיפונים וצלחות מעופפות, ועד לפתרונות יצירתיים בעולם החי והצומח כמו: ציפורים, עטלפים, חרקים, זרעים ועוד.

01/01/2011 /
שם התלמיד:

מבוא:  בענפי ספורט רבים, ניתן לראות איך כדור מסובב מבצע תנועה מעוקלת (לדוגמא: בעיטת "בננה"). אפקט מגנוס הוא האחראי המרכזי לתנועה זו והוא למעשה מקרה פרטי מעניין של עקרון ברנולי. במהלך משחקי הגביע העולמי שנערכו בדרום אפריקה בשנת 2010, התקבלו תלונות רבות מצד שחקנים והתפרסמו כתבות רבות אשר טענו כי הכדור (ה"ג'אבולאני") איתו משחקים הינו בעייתי. הכדור יוצר מחומר שונה, מה ששינה את ההשפעה של אפקט מגנוס על תנועת הכדור. עבודה זו מנסה, בין היתר, להסביר טענות אלו.

שם התלמיד:

מבוא:  רבות מהמצאותיו של ליאונרדו דה-וינצ'י (Leonardo Da-Vinci), כלל לא נבנו בתקופתו ונשארו רק במחברותיו. בין המצאותיו של דה-וינצ'י, ניתן למצוא טנקים, צוללות וגם כלי תעופה מוזר שאמור להתרומם אנכית בדומה למסוקים בימינו (ראו תמונה). אך האם דגם זה באמת מסוגל לעוף? האם נחוצים מעט שינויים ושיפורים? או שהרעיון כולו מועד לכשלון?

שם התלמיד:

מבוא: כאשר מסוק מתקדם, נוצר הפרש ב"מהירות האוויר"  בין "הלהב המתקדם" (שנע עם כיוון תנועת המסוק) לבין "הלהב הנסוג" (שנע בניגוד לתנועת המסוק). מהירות האוויר של הלהב הנסוג תמיד נמוכה יותר, וכדי שלהב זה יספק כוח עילוי זהה לזה של הלהב המתקדם - יש להגדיל את זווית ההתקפה שלו. .שינוי זווית זו הינו מחזורי בכל סיבוב של הרוטור והוא משמש גם לפיצוי על הפרשי המהירויות וגם לניהוג המסוק

אופטיקה

01/02/2012 /
שם התלמיד:
עילי מנגל

מבוא:  ההולוגרפיה היא טכניקה לצילום תלת מימדי, שהומצאה על ידי הפיזיקאי ההונגרי דניס גאבור (Gábor Dénes) בעת שניסה לשפר את מיקרוסקופ האלקטרונים והיא זיכתה אותו בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1971.

15/06/2005 /
שם התלמיד:
תומר יונה

בעבודה בדקנו מהי התפלגות הטמפרטורה בלהבה באמצעות שבירת קרן לייזר בתוכה. עשינו זאת בעזרת סדרת ניסויים שמטרתם הייתה לגלות את הקשר בין הטמפרטורה ומקדם השבירה של הלהבה לבין סטיית קרן לייזר העוברת דרכה. בניסוי המרכזי בעבודה העברנו קרן לייזר דרך להבה של גזייה בנקודות שונות לרוחבה של הלהבה, ומדדנו את סטיית קרן הלייזר.

שם התלמיד:

מבוא:  סביבוני בנהם (Benham's Top) הם למעשה תבניות עגולות של צורות בשחור ולבן, שכאשר מסובבים אותן, הן נראות צבעוניות.

קשת בענן

15/05/2007 /
שם התלמיד:
עמר שביט, אמיר באר

הקשת בענן הינה תופעה הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצה והחזרה של קרני אור השמש. הקרניים הפוגשות  טיפות מים רבות, המפוזרות באוויר. כתוצאה ממפגש של קרני האור בטיפות מוצגת בשמים קשת צבעונית במגוון צבעים, המסודרים לפי אורך הגל שלהם, החל באדום בצד החיצוני (אורך הגל הארוך ביותר), דרך כתום, צהוב וירוק ועד לכחול והסגול בצד הפנימי (אורך גל הקצר ביותר).