ספינות מפרשים נחשבות כאחת מאבני הדרך המשמעותיות ביותר לבניית האנושות והחברה כלל. עדויות על שיט מפרשים מראות שעוד באלף השישי לפנה"ס התחילו תרבויות עתיקות להשתמש בכוחה של הרוח לשם הנעת ספינותיהן. לדוגמה ספינת אלו עזרו לאנשים להגיע ממקום למקום, להעביר סחורה למקומות וגילוי תרבויות ומקומות חדשים. בנוסף לשייט, המפרשים מצאו שימוש גם בכלי תחבורה מתגלגלים ביבשה ואפילו בכלים גולשים על הקרח. לאור משבר האקלים והידלדלות משאבי הטבע ייתכן שהשימוש מפרשים ילך ויגדל.
קרומי סבון נוטים להסתדר בצורה כזאת שאנרגית פני השטח של הקרום מינימלית. קרומי סבון יכולים "לפתור" באופן פיזי בעיות מתמטיות הכרוכות במינימיזציה.
בפתרונות לבעיות מינימיזציה בהרבה מקרים נוצרות נקודות מינימום ומקסימום. מבחינה פיזיקלית נקודות אלה מתאימות למצבי שווי משקל. מעבר מנקודת שיווי משקל אחת לשניה נקרא מעבר פאזה.
העבודה עוסקת במערכת הסיפון ובהתקדמות נוזלים בצינורות. החלק הראשון בעבודה עוסק בתנועת נוזל אידיאלי (ללא צמיגות וללא בועות אוויר) במערכת הסיפון וביצירת מודל מתמטי לתנועת הנוזל בסיפון. חלקה השני של העבודה עוסק בחקירת תנועתו של נוזל ריאלי (צמיג) בסיפון.
מבוא: בטבע, להקות גדולות של גחליליות מצליחות לסנכרן את הבהוביהן לכדי קבוצה המהבהבת בקצב אחיד. סנכרון הגחליליות מיוחד בכך שהוא ספונטני וללא גחלילית "מנהיגה" המכתיבה את הקצב, ובכך שכל פרט אינו מודע לרב הלהקה אלא רק לשכניו הקרובים. תופעה זו, שבה אוסף של פרטים בעלי קשרים חלשים ומוגבלים במרחק מסוגלים לסנכרן את פעולותם על פני קבוצות גדולות ומרחקים גדולים, נחקרת במסגרת הפיסיקה של מערכות מורכבות.
הנושא אותו בחרנו לחקור בעבודתנו הוא תצורת הרכב ה"אולטימטיבית" בהתחשבות בכוח הגרר. הנושא נבחר מכמה סיבות, הראשונה והעיקרית היא הסקרנות הטבעית שלנו והקרבה שלנו לעולם הרכב הנובעת היותנו בני נוער אשר הוציאו זה עתה רישיון נהיגה.
סיבה נוספת ומשמעותית היא ששמנו לב שאין לנו די אינפורמציה בנושא ועם הזמן הסתבר לנו שלא נעשו הרבה מחקרים בנושא זה – מה שעושה את המחקר שלנו למעניין.
